כלבים שהולכים בצפון דקוטה

אייס ואני ילדים פרבריים, אבל אנחנו חולמים שיהיה בית כפרי משלנו. או לפחות אני כן.

לעתים קרובות אני לוקח את כלב המחמד שלי ואנחנו מתגנבים לקצה העיר בו מעט עירוני נפגש מעט כפרי.

נתתי לכלב המחמד שלי לרוץ, ואנחנו מעמידים פנים שאנחנו ילדים כפריים.

אייס מסתובב כאילו הוא מעולם לא היה ברצועה לפני כן – “תודה! תודה!” – לפני שהוא מסתפק בגרסתו של מעקב והצביעה. ואז טרוטות לצדי או כמה מטרים קדימה, תמיד במבט לאחור.

אני לא בטוח מה אנשים מאזורים אחרים חושבים על דקוטה הצפונית. אני בטוח שהם מניחים שזה נראה כמו התמונות האלה. הרבה מקום.

איפה אני גר, בתים ושירותים חדשים צצים בנוסף ובנוסף, ומרחיבים את העיר הקטנה שלנו. אני רואה את זה דבר טוב.

זה גם דבר טוב, אני חושב, שכלב המחמד שלי ואני עדיין יכולים לברוח ביום ראשון שקט.

וכך כן.

לאן אתה וכלב המחמד שלך נמלטים?